הבלוג של קיקי

כמו כל זוג ממוצע שעשה כבר כברת דרך בחיים המשותפים, אני מוצאת גם אותנו פונים לייעוץ זוגי.
לא להאמין איזה מסכת ייסורים עברנו עד לפה.

בהתחלה הוא לא ממש רצה לשתף פעולה אבל הגענו לקצה.
כבר תקופה ארוכה שהמתח בנינו בלתי נסבל, אנחנו לא מצליחים לתקשר יותר.
תמיד מוצאים סיבות לריב בגלל הילדים, העבודה, המשכנתא או אפילו סתם על הדברים הכי שטותיים, איך הוא ישן, איך אני מדברת וכו'...
אם תשאלו אותי, אני לא יודעת איך הגענו למצב הזה, היו לנו תקופות יפות של אהבה גדולה והמון כיף לצד רגעים מאוד טבעיים של מריבות.
אבל משנה לשנה המצב הלך והתדרדר בנינו, שאם לא הילדים כבר מזמן היינו מוותרים.
איזה מין זוגיות זאת שכל הזמן אנחנו רבים?! שלא נדבר על יחסים אינטימיים שכבר חלף זמן רב מהפעם האחרונה שהיינו יחד.
זה באמת מוזר... כבר חשבתי כמה פעמים על כיוון של בגידה ולא מצאתי שום הוכחה לזה. ובכל זאת כבר חודשים ארוכים שאין בנינו תקשורת או מגע וזה די טבעי שאני אחשוד.
אם נודה באמת, גם שהיה בנינו מגע מיני הוא לא היה כזה מספק.
ברוב המקרים הוא היה מאבד זיקפה באמצע האקט, מה שגרם לו לבושה ולפער עוד יותר גדול בנינו.
בהתחלה הייתי מאוד פגועה מהתופעה הזאת, כי חשבתי שמשהו בי לא בסדר.
היו פעמים שהוא היה יורד ליד רגליי לפני האקט ומנסה לפצות אותי בעיסוי וירידה, אבל מאז שאנחנו לא מסתדרים כלום כבר לא קורה בנינו.
לכן אני חושבת שטיפול זוגי זה הסיכוי האחרון שלנו! אם נכשל זה יהיה הסוף ואם נצליח אוכל לזכות בבעלי חזרה והוא בי...
בינתיים אנחנו רק בהתחלת הטיפול, היינו בפגישה אחת יחד ואחר כך היא ביקשה להיפגש איתי ואיתו בנפרד על מנת לדבר עם כל אחד מאיתנו בפתיחות.
המטרה שלה לחשוף אותנו יותר ולהגיע לשורש הבעיה ובפגישה הבאה שלנו יחד בטח כבר יהיה לנו יותר על מה לדבר...

בדקות ההמתנה שלפני הפגישה הרביעית שלנו במספר, והפעם במשותף עם המטפלת הזוגית, אני קצת מתוחה...
אחרי שבשבועות האחרונים המטפלת נפגשה איתי ועם בעלי בנפרד, אני מאוד מסוקרנת מה יהיו המסקנות שלה ולאן הולכים פני הדברים. האם נמצא טיפול יעיל למען הבית שלנו, למען הילדים וגם למעננו. 
אני לא באמת רוצה לוותר על התא המשפחתי ויודעת בתוכי שגם הוא לא רוצה. אבל יחד עם זאת המצב הזוגי והאינטימי בינינו כבר בלתי נסבל!

היא קוראת לנו לחדר ובשתיקה מביכה אנו יושבים מולה, בעלי נראה מאוד נוח מול המטפלת כאילו יודע מה עובר לה בראש...
תוך כדי אני מרגישה בתוכי שישנה פיסת אינפורמציה שפספסתי במהלך הטיפול וכי בעלי והמטפלת יודעים בדיוק במה מדובר!

המטפלת מתחילה לדבר: "לאחר שיחה לא פשוטה בכלל אני מבינה שישנו פער בפתיחות ביניכם וכי אינכם חשופים מספיק האחד בפני השניה.

מתוך השיח הפרטני עולה שלכל אחד מכם יש עולם משלו שלא מצליח להתחבר.
על מנת שתוכלו להמשיך בזוגיות הזאת ולהפוך אותה לבריאה ונכונה יותר עבורכם, עליכם קודם להכיל את העולם החדש שנחשוף כאן עכשיו."

ובמבט קר היא פונה תחילה אליי: "תופתעי לגלות עד כמה את בכלל לא מכירה ולא יודעת מי הוא הבעל שבמחיצתך כבר שנים...
אך לפני שנתחיל לחשוף, עלייך להיות מוכנה ועם נכונות לקבל את השוני ואת השינוי הלא שגרתי."
בשלב הזה היא מכוונת אותנו לעשות כמה תרגילים שיעזרו לנו להתקרב מחדש...

בתום התרגילים, כשפניי כבר חיוורות מסימני השאלות שרצים לי בראש וליבי הולם בחוזקה, המטפלת פונה לבעלי ואומרת:
"היא אוהבת אותך מספיק כדי לקבל אותך כמו שאתה. אם היא פה, היא רוצה להתמודד ולהגיע איתך עד לקצה, אתה יכול להיות בטוח מולה וזו זכותה לדעת!"
אני מביטה בבעלי, בזמן שהראש חושב על הגרוע מכל ושואלת: "מה זה כבר יכול להיות? יש לו מאהבת? הוא בוגד בי? הוא לא אוהב אותי יותר?"

המטפלת מרגיעה אותי: "את אפילו לא בכיוון ובגלל זה בעלך כל כך חושש להיחשף... תחבק אותה!" אומרת לו המטפלת ומוסיפה: "זה הפחד שאולי לא תצליחי להכיל את האהבה שלו, את המשיכה ואת השוני" 
"אז אולי תספרו לי כבר עם מי אני חיה?" אני אומרת. והמטפלת מפצירה בו להיחשף.
בעלי בקול מפוחד ממלמל "אני סאב" 
אני: "מה זה סאב? מה זה אומר? אתה חולה במשהו?"

המטפלת: "לא חולה אבל הדבר דורש יחסים שונים. בעלך נשלט, הוא נמשך ליחסים המלווים בשליטה, השפלה וכאב. וזה מה שמגרה אותו, להבדיל מהליטופים שהרעפת עליו במהלך היחסים ביניכם.
זה לא שהוא לא רוצה לקיים איתך יחסים בדרך המקובלת, הוא פשוט באמת לא מצליח לתפקד מינית באופן המוכר לך.
אז הוא נשלט. ונשלט צריך שתהיה לו מלכה שולטת ואני יודעת שאין לך מושג על מה אנחנו מדברים אבל מפה תוכלי להחליט אם בא לך ללמוד ולהיכנס להרפתקאה זוגית ואולי אפילו תהני מזה..."
כולי בשוק, לא יודעת מה לענות ובכל זאת אומרת: "טוב מודה שזה עדיף על בגידה, אבל איך את מסבירה שעד לפני שנוצר בינינו הבלגן הזה הוא עוד הצליח לקיים איתי יחסים אינטימיים כמו שאני מכירה?"
המטפלת משיבה: "לאורך הזמן את טענת מולי שהסקס לא היה כל כך מוצלח ופעמים רבות היה מאבד את זיקפתו. שתמיד היה בניכם משהו חסר.
בפעמים שהיה, ככל הנראה הוא היה מתאמץ לדמיין את עצמו בסשן, בזמן שקיים איתך יחסים וזה היה עוזר לו לטשטש את האמת מולך, אבל דבר כזה לא יכול להימשך לנצח.
את חשובה לו והוא לך, יש רצון להמשכיות.
ההמלצה שלי אלייך, כדי שתוכלו להמשיך את הנישואים היא לנסות להיכנס לעולם שלו. 
אם זה יתאים לך תוכלי גם את להנות מזה, אני לא רוצה להיכנס עדיין לשיחה שאם לא!.. אבל אם אנחנו כבר פה וזה חשוב אז כדאי לנסות!"

זה מוזר... אני עדיין לומדת להכיר את העולם הזה, קוראת ספרים, יוצאת למועדונים מתאימים ונרשמתי לאתרי אינטרנט וקבוצות פייסבוק בז'אנר.
אולי זה הפחד מכישלון הנישואים, אולי זה הפחד מפרידה שגורם לי כל כך לרצות בזה אבל דבר אחד בטוח. אני נהנת מזה, אני באמת מרגישה שזכיתי לחוות הרפתקאה זוגית ולא שגרתית בכלל.
אבל יחד עם זאת מהנה ומעניינת!